פסק-דין בתיק ע"א 1168-05

השופטת ב' בר-זיו

בפתח פסק דיני אבקש לציין כי בתיק זה ניתן פסק דין, אשר בוטל על ידי בית המשפט העליון בפסק דינו מיום 8/7/10, ולפיכך הוחזר הערעור לדיון בפני ההרכב הנוכחי.

1.                  המשיבה מס' 1 (להלן " התובעת") הגישה נגד המשיבה מס' 2 (להלן " הנתבעת") ונגד המערערת תביעה לתשלום נזקים שנגרמו לה עקב גניבת משאית ומנוף מיום 8.2.02 (להלן " כלי הרכב").

2.                  בכתב התביעה (המתוקן) טענה התובעת כדלקמן:

-                        הנתבעת, שהינה חתם ראשי של חברת הביטוח לוידס, ביטחה את כלי הרכב בביטוח מקיף לתקופה מ- 1.2.01 עד 31.1.02.

-                        המערערת הינה סוכנת ביטוח.

-                        כלי הרכב בוטחו על ידי הנתבעת דרך טרסט סוכנות לביטוח בע"מ (להלן " טרסט") ביטוח חובה, מקיף וצד ג' במהלך התקופה מ- 1.2.01 עד 31.1.02.

-                        במהלך תקופת הביטוח הוחלף המנוף המחובר למשאית במנוף אחר ודבר ההחלפה נמסר למערערת.

-                        לפני תום תקופת הביטוח פנתה התובעת לנתבעת וביקשה ממנה לחדש עבורה את כל הביטוחים לכלי הרכב לשנה נוספת (עד 31.1.03).

-                        הנתבעת אישרה עוד לפני 1.2.02 את חידוש כל הביטוחים ומסרה לה תעודת ביטוח חובה אשר שולמה ביום 31.1.02.

-                        בנסיבות הענין הביטוח המקיף חודש לשנה נוספת, אף שהתובעת לא קיבלה לידיה את הפוליסה המחודשת.

-                        החידוש נעשה באופן אוטומטי באמצעות המערערת.

-                        ביום 8.2.02 נגנבו כלי הרכב.

-                        טרסט, בשם הנתבעת, דחתה את דרישת התובעת לפיצוי בטענה כי לא היה חידוש של הפוליסה וכי לא הותקנו מערכות ההגנה שנדרשו בהתאם לפוליסה שהסתיימה ביום 31.1.02.

-                        לטענת התובעת טרסט התנתה את קיום הכיסוי הביטוחי לתקופה מ- 1.2.01 עד 31.1.02 בהתקנת איתורן וכי הדבר בוצע ולא נדרשו כל אמצעי מיגון נוספים.

-                        שווי כלי הרכב עמד, נכון ליום הגניבה, על 305,000 ש"ח.

-                        על הנתבעות לפצות את התובעת בגין נזקיה מכוח הפוליסה וכן מכוח אחריות שילוחית של הנתבעת למעשי המערערת.

3.                  הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה ריח של קנוניה מצד התובעת והמערערת, לשם הוצאת כספים מהנתבעת וכי במועד האירוע הנטען התובעת כלל לא היתה מבוטחת על ידי הנתבעת. הנתבעת טענה כי היא קיבלה פקס מהמערערת לחידוש הפוליסה רק ביום 8.2.02, דהיינו לאחר האירוע, וכי קודם למועד זה לא קיבלה כל בקשה להארכת תוקף הביטוח. הנתבעת הוסיפה וטענה כי הפסיקה לעבוד עם המערערת מספר חודשים לפני האירוע וכי המערערת לא חידשה דרכה פוליסות ביטוח שתוקפן פג.

הנתבעת הוסיפה וטענה לענין העדר מיגון כלי הרכב וכן שלא הודע לה על החלפת המנוף.